"מפני
שזה קשה" – תוכנית אפולו והמסע אל הירח
מאת
דוד פולישוק
מאמר זה פורסם במגזין "מסע
עולמי", מס' 60.
המתכנן הראשי והמהנדס הנאצי
תוכניות החלל של ארצות הברית
וברית המועצות נבנו תוך תחרות בין מנהיגי המעצמות (בעיקר ניקיטה
חרושצ'וב שלקח את העניין באופן אישי) ועוד יותר מכך תוך
תחרות עצומה בין שני המהנדסים הראשיים של שתי התוכניות: סרגיי
קורוליוב וורנר פון-בראון.
שניהם היו גאונים בהנעה רקטית ושניהם ראו ברקטות כלי
שיוביל אותם אל הירח ולווא דווקא ככלי צבאי. פון-בראון,
חבר במפלגה הנאצית, היה המפתח הראשי של טילי ה-V2, שנחתו על לונדון בזמן המלחמה. ב-1945,
הוא ומהנדסיו מצאו עצמם עם שלל תוכניות סודיות נרדפים על ידי האמריקאים, הסובייטים
ואפילו שרידי הצבא הגרמני. הוא העדיף להסגיר עצמו לאמריקאים וחלק עימם את כל
ידיעותיו. גם קורוליוב הרוסי ידע ימים קשים כשנשלח
ל-"חינוך מחדש" בכפור הסבירי. לאחר 6 שנים בגלות, נשלח קורוליוב הישר לגרמניה המזרחית כדי ללמוד על הישגיו של
פון-בראון ממה שנותר במפעל הטילים שלו. בשנות החמישים הצליח קורוליוב
לשכנע את חרושצ'וב כי הרקטה תועיל לא רק ככלי צבאי אלא
גם ככלי תחבורה אל החלל שיספק נקודות זכות רבות לתעמולה הסובייטית. ספוטניק 1 שוגר
והמירוץ לחלל התחיל. הרוסים, שפחדו שהאמריקאים יפגעו בקורוליוב, לא פרסמו את שמו במהלך חייו אלא כינו אותו בשם
רווי המסתורין: "המתכנן הראשי". האמריקאים הזדעזעו בקסם ובאימה כל אימת
שהמתכנן הראשי הכל יכול הקדים לבצע - לעיתים בשבועות
ספורים בלבד – את משימותיה המתוכננות והמפורסמות מראש של נאס"א.
ועדיין, בסופו של דבר, ניצח פון-בראון בתחרות בין השניים: טילי הסאטורן 5 שלו הגיעו לירח בניגוד לטילי ה-"אנרגיה"
של קורוליוב שכשלו. קורוליוב
מת ב-1966 מבריאות לקויה בעקבות גלותו בסיביר; פון-בראון מת ממחלת הסרטן ב-1976.
לאחר מותו נודע שבמפעלי הטילים שלו בגרמניה מתו יותר עובדי כפייה מאשר הרגו טילי
ה-V2 שייצר. כמו כן נודע שהוא היה
מעורב אישית בבחירת עובדי הכפייה והיה מודע היטב למצבם.
ועוד: